דיון בשאלה האם פריקת מלגזה ופציעת עובד עקב כך, מהןןה שימוש כהגדרת ת"ד או שמא זוהי תאונת עבודה

השופט ש. ברלינר:

1. בפנינו ערעור על פסק דינו של כב' הנשיא א. קיטאי מבית משפט השלום בחיפה )ת.א.
25121/98( מיום 1.2.00 שדחה את תביעתו של המערער לפיצויים על נזקי הגוף שנגרמו לו
בתאונה מיום 15.10.93, ללא צו להוצאות.

2. המערער הוא עצמאי, שהועסק על ידי המשיבה מס' 2 בעבודות קשירה ופירוק מטען
מאוניות, בנמל חיפה. ביום 15.10.93 הוא נפגע בתאונת עבודה, כאשר עסק בנמל בסידור
"גונדולות" )מכולות פתוחות( אשר נפרקו אל רציף הנמל בעזרת מלגזה, והונחו זו על גבי
זו, בערימה, על הרציף. היה עליו לטפל בפינים שבתחתית כל גונדולה, וכן לתת הוראות
למלגזן להוריד את הגונדולה אל הקרקע, ולהעמידה על הגונדולה שמעליה, בצורה נאותה.

לטענת המערער "בעודו עוסק בהוצאת הפינים כאמור, ירדה הגונדולה מבלי שהתובע נתן
הוראה כלשהי )למלגזן( ומחצה את אצבעו של התובע בין שתי הגונדולות" )סעיף 9 לכתב
התביעה(. האצבע נפגעה ורופאי המוסד לביטוח לאומי קבעו, כי נותרה לתובע נכות לצמיתות
בשעור של 12 אחוזים. המערער טען כי מדובר בתאונת דרכים, וביקש בתביעתו לחייב את
המשיבה מס' 2 - בעלת המלגזה ואת המשיבה מס' 1 - מבטחת המלגזה, לשלם לו פיצויים על
נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה. התביעה התבססה על חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים,
תשל"ה1975- )להלן - החוק(.

המשיבות טענו כי אין זו תאונת דרכים, ובישיבה מיום 28.11.99 ביקשה ב"כ המשיבות
"לזמן את התובע לעדות קצרה, לענין השאלה באם מדובר בתאונת עבודה או באם מדובר